כיצד הפכה פיראוס לנמל המכולות החמישי בגודלו באירופה בפחות מ-15 שנה
מבוא
בתחילת שנות ה-2000, נמל פיראוס היה נמל ים תיכוני בינוני, מדורג במקום ה-93 מבין נמלי המכולות העולמיים, וחברות הספנות הגדולות בעולם התעלמו ממנו לרוב. כיום הוא מטפל בכ-5 מיליון TEU בשנה, מה שהופך אותו לאחד מחמשת נמלי המכולות הגדולים ביותר באיחוד האירופי. אחד מסיפורי ההצלחה התשתיתיים המרשימים ביותר בהיסטוריה הימית המודרנית הוא השינוי שהתרחש במשך כ-15 שנה.
תאגיד הספנות הסיני COSCO הוא שהביא לכך לקרות. הוא החל להפעיל שניים מסופי המכולות של פיראוס בשנים 2009–2010, רכש את רוב רשות הנמלים של פיראוס (PPA) בשנת 2016, ובשנת 2021 החזיק ב-67% מ-PPA. לאחר מכן, בוצעו השקעות רבות בתשתיות, מודרניזציה של הפעילות ומיצוב אסטרטגי מחדש שהפכו את פיראוס לשער הכניסה החשוב ביותר במזרח הים התיכון ולחלק מכריע ביוזמת "החגורה והדרך" של סין (BRI).
מאמר זה מסביר בדיוק כיצד זה קרה, כולל בחירות ההשקעה, אבני דרך בתפוקה, גורמים גיאופוליטיים, ומה המשמעות של עלייתה של פיראוס עבור חברות משלוחים, חברות לוגיסטיקה ועתיד נמלי המכולות של אירופה.
היכן שפיראוס התחיל: קו הבסיס שלפני קוסקו
לפני 2010, פיראוס התדרדרה באיטיות. הנמל לא הצליח כפי שיכול היה להיות בגלל הצרות הכלכליות של יוון, תשתית נמל ישנה וחוסר כיוון אסטרטגי. פיראוס שכנה בצומת דרכים של אירופה, אסיה ואפריקה, עם גישה טבעית למים עמוקים וקרבה לתוואי תעלת סואץ. היו לה כל יתרון גיאוגרפי אפשרי, אך לא היה לה הכסף או החזון הניהולי לנצל אותם.
בסביבות שנת 2010, מספר המטענים של TEU שעברו דרך הנמל היה כ-1.5 מיליון. הנמל דורג במקום ה-93 בעולם משום שלא טיפל בהרבה מטענים ולא היו לו קשרים רבים בין-מודאליים. העגורנים שלו היו גם ישנים והיו בעיות עם איגודים מקצועיים שהקשו על סביבת העבודה. רוב המטענים שחברות הספנות הגדולות שלחו מאסיה לאירופה עברו דרך מרכזים בצפון אירופה כמו רוטרדם, אנטוורפן והמבורג. הם כמעט ולא עצרו בים התיכון לעצירות קוי תובלה ראשי.
לאחר המשבר הפיננסי של 2008, ממשלת יוון הייתה תחת לחץ כלכלי רב וחיפשה שיטות להרוויח כסף ולמשוך השקעות זרות לתשתיות שלה. מכירת פיראוס הייתה החלק החשוב ביותר באסטרטגיה זו, והיא תשנה את האופן שבו מכולות מועברות ברחבי אירופה בדרכים שמעטים ציפו להן.
השקעת קוסקו: הימור אסטרטגי על גיאוגרפיה ים תיכונית
חברת Piraeus Container Terminal SA, חברת בת של COSCO Shipping, פעלה בין השנים 2009 ל-2010. (PCT) זכתה בשתי מכרזים בינלאומיים להפעלת טרמינלים II ו-III בפיראוס. זה היה הצעד הראשון בהשתלטות מלאה על פעילות הנמל. COSCO החלה במהרה לשפר את הרציפים הקיימים, להתקין עגורנים מודרניים מהספינה לחוף ולבנות את רציף III. זה הגדיל הן את הקיבולת והן את מהירות התפעול בו זמנית.
האירוע החשוב ביותר היה רכישת 51% ממניות רשות הנמלים של פיראוס בשנת 2016. קוסקו רכשה את כל רשות הנמלים, לא רק את מסופי המכולות, תמורת כ-368.5 מיליון יורו. אחוז הבעלות של קוסקו גדל ל-67% עד 2021, לאחר שעמדה בהתחייבויות ההשקעה שלה, שהסתכמו ביותר מ-600 מיליון יורו.
ההיגיון האסטרטגי היה ברור. סין עבדה על יוזמת "החגורה והדרך" שלה, ולפיראוס היה החיבור הימי המהיר ביותר מהייצור הסיני ללקוחות אירופיים. לוקח כארבעה ימים פחות זמן ודלק להעביר מטען מנמלי סין לפיראוס מאשר להביא אותו לרוטרדם או להמבורג. פיראוס הפכה ל"ראש הדרקון" של תוכניותיה של סין לשיפור הלוגיסטיקה שלה באירופה.
| ציון דרך | שנתי | פרט |
| קוסקו זוכה בזיכיון הטרמינל הראשון | 2009-2010 | ניהול טרמינלים II ו-III מתחיל |
| בניית רציף III הושלמה | 2013 | תוספת קיבולת משמעותית |
| קוסקו רוכשת 51% מ-PPA | 2016 | שליטה מלאה של רשות הנמלים |
| תפוקת המכולות מגיעה ל-3.7 מיליון TEU | 2018 | צמיחה מסיבית מ-1.5 מיליון בשנת 2010 |
| אחזקותיה של קוסקו גדלות ל-67% | 2021 | לאחר מילוי התחייבויות ההשקעה |
| פיראוס מגיעה לקיבולת של 6.2 מיליון TEU | 2022 | הדירוג העולמי עולה לטופ 40 |
| פיראוס מגיע לשיא של תפוקה של כ-5.1 מיליון TEU | 2023 | מדורג במקום הרביעי באיחוד האירופי |
| PPA רושם הכנסות שיא של 230.9 מיליון אירו | 2024 | למרות השפעת משבר ים סוף |
טרנספורמציה של תשתיות: מה שנבנה ב-600 מיליון אירו
קשה להפריז בהיקף פריסת ההון של קוסקו בפיראוס. החל מהתקנות עגורנים ועד מערכות הפעלה דיגיטליות ועד רציפים חדשים לחלוטין, הנמל נבנה מחדש כמעט מבפנים ומבחוץ במשך עשור וחצי. כיום, בפיראוס שלושה טרמינלים למכולות עם קיבולת שנתית משולבת העולה על 7.5 מיליון TEU - עלייה פי חמישה מהקו הבסיסי שלפני קוסקו.
רציף I, הנשלט ישירות על ידי רשות הנמלים של פיראוס, מטפל בכ-1.0-1.3 מיליון TEU בשנה. רציפים II ו-III, המנוהלים על ידי PCT תחת ניהול COSCO, יחד בעלי קיבולת מוצהרת של 5.7 מיליון TEU. הנמל מתגאה כיום במספר רציפים במים עמוקים המסוגלים להכיל אוניות מכולות גדולות במיוחד (ULCV) לאחר תקופת פנמקס בנפח העולה על 16,000 TEU, עם אורך רציף כולל של כמעט 1,150 מטרים במסופי המכולות בלבד.
מעבר למכולות, פיראוס התפתחה למרכז לוגיסטי רב-מודאלי. טרמינל המכוניות יכול להכיל 12,000 כלי רכב בו זמנית. טרמינל המטענים מטפל בעד 25 מיליון טון בשנה. הנמל הפך גם לטרמינל מעבורות הנוסעים הגדול ביותר באירופה - ייעוד המשקף את חשיבותו ככניסה לאיי יוון - ויש בו מתקני טרמינל שייט נרחבים. עגורנים מהחוף, כלי רכב מונחים אוטומטיים (AGV) ומערכת ניהול המכולות הקניינית CATOS - כולם מייצגים השקעות שהציבו את פיראוס מבחינה תפעולית בקו אחד עם מתקנים מובילים בצפון אירופה.
| קטגוריית תשתית | טרום קוסקו (~2009) | קיבולת נוכחית (2024) |
| תפוקת מיכל | ~1.5 מיליון TEU לשנה | ~4.8–5.1 מיליון TEU לשנה |
| קיבולת מסוף המכולות | ~1.5 מיליון TEU | 7.5–8.3 מיליון TEU |
| דירוג נמלים עולמי | 93rd | 40 המובילים בעולם |
| דירוג נמלי המכולות של האיחוד האירופי | מחוץ לעשירייה הראשונה | הרביעי (5) |
| קיבולת טרמינל הרכב | מוגבל | כלי רכב 12,000 |
| מסוף מטען | מוגבל | 25 מיליון טון/שנה |
| סך השקעות קוסקו | - | ~600 מיליון אירו |
גידול בתפוקה: המספרים מספרים את הסיפור
תפוקת המכולות היא הדרך הטובה ביותר לדעת עד כמה נמל מתפקד מבחינה מסחרית, ועקומת הצמיחה של פיראוס מדהימה בכל מדד. על פי נתוני PortEconomics, התפוקה עלתה מיותר מ-1.5 מיליון TEU בשנת 2010 ל-3.7 מיליון TEU בשנת 2018 ולאחר מכן המשיכה לעלות ל-6.2 מיליון TEU בשנת 2022, עלייה של 284.7% מאז 2007.
בשנת 2023, פיראוס טיפלה בכמעט 5.1 מיליון TEU, מה שהופך אותה לנמל המכולות הרביעי העמוס ביותר באיחוד האירופי, המיקום הגבוה ביותר שלה אי פעם, לפני ולנסיה ומיד אחרי המבורג. קצב הצמיחה של 2% בשנים 2022–2023 היה מרשים משום שהוא קרה כאשר שלושת הנמלים האירופיים המובילים (רוטרדם, אנטוורפן-ברוז' והמבורג) חוו כולם ירידות של מעל 7%. זה מראה עד כמה פיראוס תחרותית, במיוחד בכל הנוגע לעסקי שטעון.
התחזית לשנת 2024 מורכבת יותר. פיראוס חוותה ירידה של 8% בנפחי ה-TEU, בעיקר בגלל משבר ים סוף, שצמצם את התנועה בתעלת סואץ והפך את מזרח הים התיכון למה שאנליסט אחד כינה "מבוי סתום ימי". ככל שחברות הספנות שינו את מסלוליהן סביב כף התקווה הטובה, נפחי השעון בפיראוס ירדו. ולנסיה עלתה למקום הרביעי בדירוג האיחוד האירופי, ודחפה את פיראוס למקום החמישי. דירוג PortEconomics לוקח בחשבון רק את רציפים II ו-III המופעלים על ידי COSCO, ולכן כל המצב קשה יותר. כאשר כוללים במאגר את טרמינל המכולות של ה-PPA עצמו, התפוקה הכוללת בפועל של פיראוס גבוהה מזו של אלחסיראס, שהיא יריבתה הקרובה ביותר בדירוג.
למרות שהיו בעיות עם נפח המכירות, PPA רשמה תוצאות כספיות שוברות שיאים בשנת 2024. סך הכנסות החברה עלה ב-5% לעומת 2023 ל-230.9 מיליון יורו. הרווח לפני מס עלה ב-17.4% ל-112.9 מיליון יורו. הרווח לאחר מס עלה ב-30.8% ל-87.4 מיליון יורו. זו השנה הרביעית ברציפות, מצבה הפיננסי של החברה השתפר. זאת בשל גידול בעסקים שמקורם בטרמינלים לרכב (עלייה של 28.2%), ספנות חופית ופעילויות שייט.
פיראוס כמרכז שינוע: שער, לא רק יעד
דבר חשוב אחד שאנשים מפספסים לעתים קרובות כשהם מסתכלים על פיראוס מבחוץ הוא שהיא לא רק שער ייבוא/יצוא, אלא גם מרכז שינוע. רוב המכולות שעוברות דרך רציפי 2 ו-3 של קוסקו עוברות שינוע. משמעות הדבר היא שהן מגיעות באוניות גדולות מאסיה ואז נשלחות לאוניות קטנות יותר שמפליגות לנמלי הים השחור, נמלי הים האדריאטי, שווקים במזרח אירופה ונמלי צפון אפריקה.
קוסקו נמשכה לראשונה לפיראוס בגלל מודל השינוע הזה. הוא מאפשר לאוניות ענקיות לעצור רק אחת בים התיכון, בפיראוס, במקום בכמה, מה שחוסך דלק וזמן במהלך המסע. רשתות הזנה לאחר מכן מעבירות מטענים במהירות לשווקים משניים. פיראוס הוא הנמל העיקרי עבור מקומות כמו טורקיה, רומניה, בולגריה, אוקראינה (לפני המלחמה), מצרים, ישראל ושאר אזור הלבנט.
קשרי רכבת רב-מודאליים הקלו גם על הנמל להתחבר לשווקים בפנים אירופה. מסדרון המטענים בבלקן והקשרים למרכז אירופה הופכים את פיראוס למתחרה לא רק כנקודת שינוע ים תיכונית, אלא גם כשער חלופי לצרכנים בדרום מזרח ומרכז אירופה. זהו אתגר ישיר לדומיננטיות של נמלי צפון אירופה שטיפלו בעבר בזרימת המטענים הזו.
ממדים גיאופוליטיים: BRI, נאט"ו ודאגותיה של וושינגטון
פיראוס אינה נמצאת בוואקום גיאופוליטי. שינוי הנמל על ידי חברה סינית בבעלות ממשלתית במדינה חברה בנאט"ו גרם לבעיות רבות עם פקידים מערביים, במיוחד בוושינגטון. הדאגה העיקרית פשוטה: קוסקו היא חברה סינית בבעלות ממשלתית, כך שלמפלגה הקומוניסטית הסינית יש שליטה עליה. זה עלול להפוך את בעלות בריתה של נאט"ו לפגיעות מבחינת גישה למודיעין, נקודות חסימה לוגיסטיות או מינוף דיפלומטי.
ארצות הברית הכניסה את קוסקו לרשימה השחורה שלה בשנת 2025 עקב חששות ביטחוניים לאומיים. דבר זה הפך את יחסי ארה"ב-יוון ואת ארה"ב-סין למסובכים עוד יותר בו זמנית. יוון נקטה זהירה מאוד בדיפלומטיה שלה, תוך שימוש בקשריה עם סין כדי להביא מקומות עבודה והשקעות תוך עמידה בהבטחותיה לחברות נאט"ו ואיחוד האירופי. ממשלת יוון עדיין מחזיקה ב-7.1% מ-PPA, והמניות החופשיות שלה עומדות על 25%. PPA נסחרת בבורסה לניירות ערך של אתונה מאז 2003.
ההיבט הגיאופוליטי הוא יותר מרעש רקע עבור חברות. הוא הופך את הגישה לנמלים לפחות בטוחה, מעלה את האפשרות לסנקציות, ומפחית את ודאיות ביטחונות הזיכיון לטווח ארוך. הזיכיון של COSCO בתוקף עד 2052, מה שאומר שהוא יכול לפעול במשך 30 שנה. עם זאת, שינוי היחסים בין ארה"ב לסין עלול לשנות את מעמדו הפוליטי של הנמל בדרכים שישפיעו על האופן שבו חברות משלוחים רב לאומיות מנתבות את משלוחיהן.
מה המשמעות של פיראוס עבור חברות משלוח מסין לאירופה
פיראוס הפכה לחלופה חשובה לנתיב מעבר עבור חברות המעבירות סחורות מסין לשווקים אירופיים, במיוחד בדרום מזרח אירופה, הבלקן ומזרח הים התיכון. בהשוואה לנמלים בצפון אירופה, יתרון זמן המעבר יכול להיות ארבעה עד חמישה ימים. משמעות הדבר היא עלויות נשיאת מלאי זולות יותר, מחזורי חידוש מהירים יותר ושרשרת אספקה מהירה יותר.
תאגידים רב-לאומיים הקימו גם מרכזי הפצה ליד הנמל, מכיוון שקל להגיע למרכזי מסחר אלקטרוני ומרכזי הפצה קמעונאיים צומחים ביוון והסביבה. לאחר ש-COSCO השקיעה, HP פתחה מתקן הפצה ביוון. בשנת 2013, Huawei הכריזה על כוונות דומות שלא התממשו עד 2024. זה הפך את פיראוס לחלק מרכזי בשרשראות האספקה הגלובליות של ענקי הטכנולוגיה, מה שחיזק עוד יותר את חשיבותו האסטרטגית של הנמל.
פיראוס כבר אינו רק אופציה עבור חברות לוגיסטיקה הפועלות במסדרון סין-אירופה. הוא הפך לשער המועדף עבור סוגים מסוימים של זרימת מטענים, במיוחד מוצרים תעשייתיים רגישות לזמן, מוצרי אלקטרוניקה, חלקי רכב ומוצרים קמעונאיים המיועדים לשווקים בדרום ומזרח אירופה.
זרקור: ניווט בלוגיסטיקה בין סין לאירופה עם Topway Shipping
"Topway Shipping, שבסיסה בשנג'ן, סין, היא ספקית מקצועית של פתרונות לוגיסטיקה למסחר אלקטרוני חוצי גבולות מאז 2010. ככל שנמליים כמו פיראוס משנים את אופן תנועת המטענים בין אסיה לאירופה, חשוב מתמיד שיהיה שותף לוגיסטי עם הרבה ניסיון."
הופעתה של פיראוס כשער הראשי לים התיכון הקלה והקשתה על היצואנים בסין. אפשרויות מסלול שבעבר הלכו לנמלים בצפון אירופה דורשות כעת בחינה מפורטת יותר של זמני מעבר, חיבורי הזנה, מהירות שחרור המכס ואפשרויות משלוח עד למייל האחרון במספר שווקי יעד.
לאנשים שהקימו את Topway Shipping יש ניסיון של יותר מ-15 שנה בלוגיסטיקה בינלאומית ושחרור ממכס, עם דגש חזק על סין וארה"ב. תחבורה היא אחד משירותיהם, אך הם משרתים גם נמלים מרכזיים ברחבי העולם, כמו פיראוס ושערים אירופאיים חשובים אחרים. הם יכולים לטפל בכל הלוגיסטיקה, החל מהשלב הראשוני של המשלוח ממפעלים סיניים למחסנים בחו"ל, שחרור ממכס ומשלוחים עד למייל האחרון. עבור משלחים המתעניינים בנתיב פיראוס, יכולת שירות משולבת מסוג זה, המכסה את כל השרשרת משער המפעל בשנג'ן או גואנגג'ואו ועד למדף המחסן באתונה או בלגרד, היא בדיוק מה שהופך את היתרון האסטרטגי של נמל להזדמנות עסקית אמיתית.
לטופוויי שיפינג יש גם שירותי הובלה ימית גמישים בהעמסה מלאה (FCL) ובעמסה קטנה יותר ממכולה (LCL). משמעות הדבר היא שגם שולחים גדולים וגם מוכרים קטנים בתחום המסחר האלקטרוני יכולים לקבל עסקאות טובות על משלוח. מכיוון שנתיב הים התיכון מושך יותר עסקים ממסדרון סין-אירופה, שיתוף פעולה עם שותפים לוגיסטיים שיודעים כיצד הנמל עובד וכיצד המכס פועל באזור עשוי לתת לכם יתרון אמיתי על פני המתחרים שלכם.
נוף תחרותי: היכן פיראוס עומדת כיום
בשנת 2024, רוטרדם ואנטוורפן-ברוז' עדיין היו בראש היררכיית נמלי המכולות האירופיים. הפער ביניהן היה פחות מ-300,000 TEU, הפער הקטן ביותר שהיה אי פעם. המבורג הייתה הבאה בתור, אחריה ולנסיה ופיראוס, שהחליפו מקומות בהתאם לאופן חישוב הנפחים. אלחסיראס קרובה כעת מספיק לפיראוס כדי להגיע אליה, במיוחד לאור העובדה שטנג'ר מד (שטיפלה ב-10.24 מיליון TEU בשנת 2024, עלייה של 18.8% לעומת השנה הקודמת) משנה את זרימת הסחורות בים התיכון המערבי.
מעמדה התחרותי בטווח הבינוני של פיראוס תלוי רבות בשני דברים: כיצד ייפתר מצב ים סוף וכיצד ישוב העסקים בנתיב תעלת סואץ, כמו גם ההשקעה המתמשכת של קוסקו בהגדלת הקיבולת ובשיפור הקשרים. הנמל שואף להיות הגדול ביותר באירופה, מה שאומר שצמיחת כמות הנפט של נמלים (TEU) תצטרך להיות דו-ספרתית במשך מספר שנים. נכון לעכשיו, שאיפה זו היא עדיין רק חלום, אך פלטפורמת התשתית של קוסקו הופכת אותה למטרה ריאלית לטווח ארוך במקום רק משאלה.
| נמל המכולות של האיחוד האירופי | נפח TEU 2024 (בקירוב) | שינוי משנה לשנה | דירוג (2024) |
| רוטרדם | ~14.8 מיליון TEU | +% 4.1 | 1st |
| אנטוורפן-ברוז' | ~14.5 מיליון TEU | +% 8.1 | 2nd |
| המבורג | ~8.3 מיליון TEU | +% 4.5 | 3rd |
| ולנסיה | ~5.8 מיליון TEU | +ספרות חד-ספרתיות גבוהות | 4th |
| פיראוס (פירס II ו-III) | ~4.8 מיליון TEU | -7.8% | 5th |
| Algeciras | ~4.7 מיליון TEU | ~שטוח | 6th |
| ג'ויה טאורו | ~4.0 מיליון TEU | +דו ספרתי | 7th |
מקור: PortEconomics.eu, 2025. הערה: נתוני פיראוס משקפים רק את רציפי 2 ו-3 המופעלים על ידי COSCO; נפחי הנמל המלאים כולל מסוף PPA גבוהים יותר.
הדרך קדימה: תוכניות התרחבות וסדרי עדיפויות אסטרטגיים
למרות שנפח הנסיעה ברשות הנמלים של פיראוס ירד בשנת 2024, שאיפות ההשקעה שלהם עדיין גדולות. הנמל מתקדם עם צעדים להרחבת הטרמינלים שלו, שיפור קשרי הרכבת הבין-מודאליים שלו והגדלת פעילות טרמינלי השייט והאוטו כמקורות הכנסה חדשים. קוסקו הצהירה בפומבי שהיא רוצה להפוך את פיראוס לנמל המכולות הגדול ביותר באירופה. לשם כך, היא תצטרך לנצח את המבורג ולאחר מכן את חברות התעופה הכבדות של בנלוקס.
דיגיטציה הופכת לחשובה יותר ויותר. מערכות קהילתיות של נמלים, נהלי תיעוד מבוססי בלוקצ'יין וניטור מכולות שעובד עם האינטרנט של הדברים (IoT) נמצאים כולם ברשימת הדברים שיש לעבוד עליהם. שדרוגים אלה חשובים לא רק כדי להפוך את הפעילות לחלקה יותר, אלא גם כדי להפוך את הנמל לאטרקטיבי יותר עבור קווי ספנות גלובליים שמחפשים ביקורי נמלים בקו הראשי בין אסיה לאירופה.
ישנו גם היבט סביבתי שהופך לחשוב יותר ויותר. נמלים אירופאים נמצאים תחת לחץ הולך וגובר להפוך לירוקים על ידי התקנת חשמל חוף, מתקני אחסון גז טבעי נוזלי (LNG), פרויקטים פיילוט של מימן ומסדרונות שיט ירוקים. יכולתה של פיראוס למשוך את הדור הבא של ספינות בעלות פליטות נמוכות במיוחד תעזור לה להישאר תחרותית כאשר התעשייה הימית תשתנה בשנות ה-2030.
סיכום
פיראוס הפכה מנמל ים תיכוני במקום ה-93 בגודלו למרכז המכולות החמישי בגודלו באירופה בפחות מ-15 שנה. זה מראה כיצד כסף, תוכנית ברורה ומיקום טוב יכולים לעבוד יחד כדי לשנות את זרימת הסחר ברחבי העולם. תזת ההשקעה של קוסקו בסך 600 מיליון אירו הייתה בעצם הימור על הגיאוגרפיה של הים התיכון. הימור זה השתלם רבות, למרות שמתחים גיאופוליטיים והמצב בים סוף הפכו את המצב לבלתי יציב יותר.
עבור שולחים, הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שפיראוס היא כעת אופציה אמיתית, ממומנת היטב ובעלת קיבולת גבוהה להעברת סחורות בין אסיה לדרום/מזרח אירופה. יש חיסכון משמעותי של ארבעה עד חמישה ימים בזמן המעבר בהשוואה לנמלים אחרים בצפון אירופה. רשת ההזנה של הנמל מכסה את כל מזרח הים התיכון והים השחור. הירידה בתפוקה בשנת 2024 נבעה בעיקר מגורמים חיצוניים, כמו ההפרעה בים סוף, ולא משום שהנמל היה חלש מבחינה מבנית. ככל שנתיב תעלת סואץ יחזור לשגרה, סביר להניח שחלק מירידה זו תתהפך.
יכולתה של פיראוס להתחרות עם רוטרדם ואנטוורפן על המקומות הראשונים בדירוג הנמלים האירופיים תלויה בהשקעות מתמשכות, ביציבות פוליטית ובמידת יכולתו של הנמל להפוך את נפחי ההובלה שלו לחיבורים רב-מודאליים חזקים. ברור לחלוטין שהנמל שינה לצמיתות את מרכז הכובד של לוגיסטיקת המכולות האירופית. שינוי זה ישפיע על אסטרטגיית שרשרת האספקה במשך שנים רבות.
שאלות נפוצות
ש: מדוע בחרה קוסקו בפיראוס על פני נמלי ים תיכוניים אחרים?
A: פיראוס הייתה הדרך המהירה ביותר עבור ספינות מנמלי מזרח אסיה להגיע ללקוחות אירופיים דרך תעלת סואץ. היא קיצרה את זמן המעבר בכארבעה עד חמישה ימים בהשוואה לנמלי צפון אירופה. תוכניות הלוגיסטיקה האירופיות של קוסקו במסגרת יוזמת "החגורה והדרך" שירתו בצורה הטובה ביותר בזכות נמל המים העמוקים הטבעי של יוון, חוסר הפיתוח שלה (כלומר, יש מקום לצמיחה) ונכונותה להפרטה במהלך המשבר הפיננסי.
ש: האם פיראוס עדיין מדורגת במקום החמישי באירופה בשנת 2025?
A: על פי נתוני PortEconomics לשנת 2024, פיראוס הוא הנמל החמישי העמוס ביותר באיחוד האירופי מבחינת תנועת מכולות ברציפים המופעלים על ידי COSCO. אם סופרים את נפחי הנמל הכוללים, כולל הטרמינל של ה-PPA עצמו, הדירוג האפקטיבי עשוי להיות גבוה יותר. משבר ים סוף הביא לירידה קצרת טווח של 7.8% בשנת 2024, בעוד שהמגמה ארוכת הטווח של הנמל עדיין נמצאת במגמת עלייה.
ש: כיצד משפיע משבר ים סוף על מסלול המטענים דרך פיראוס?
A: בגלל בעיית ים סוף, מספר חברות ספנות נאלצו לשנות את נתיביהן כדי להקיף את כף התקווה הטובה באפריקה במקום להשתמש בתעלת סואץ. כתוצאה מכך, פחות ספינות בקו אסיה-אירופה עצרו בפיראוס כדי להעביר סחורות, ולכן נפח הספנות ירד בשנת 2024. שחזור נתיב תעלת סואץ יסייע באופן מיידי לכמות השינוע שעובר דרך פיראוס.
ש: מהו חלקה של קוסקו ברשות הנמלים של פיראוס?
A: COSCO Shipping מחזיקה ב-67% מחברת Piraeus Port Authority SA (PPA), אשר נרכשה בהדרגה, החל מ-51% בשנת 2016 וגדלה ל-67% עד 2021 לאחר עמידה בדרישות ההשקעה. ממשלת יוון מחזיקה ב-7.1% מהחברה, ו-25% נסחרות בבורסה של אתונה.
ש: האם עסקים קטנים ובינוניים יכולים לגשת לנתיב פיראוס למשלוחים מסין-אירופה?
A: כן. שירותי איחוד של LCL וחברות משלחים כמו Topway Shipping הופכים את המטענים המועברים לפיראוס לזמינים לכמויות מטען נמוכות יותר, למרות שחברות משלחים גדולות של FCL יכולות להמשיך ישירות לנמל. שירותי LCL משלבים משלוחים קטנים יותר מיצואנים סינים למטענים מלאים של מכולות. זה מפזר את העלויות בצורה הוגנת ומעניק לחברות מכל הגדלים גישה ליתרונות הגיאוגרפיים והזמןיים של פיראוס.
